"לא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית"

זהו, שדווקא כן. גם כן.

זו הייתה סדנת פיתוח צוות. הצגתי לקבוצה מודל המדבר על "ביטחון פסיכולוגי" (psychological safety) בצוות וחשיבותו ליכולת העבודה ביחד, לקבלת ההחלטות המשותפת ולעמידה במשימות. (מושג שעליו מרבה לכתוב ולדבר Amy Edmondson).

זה היה הרבה לפני שנוצרו המודלים ההיברידים של עבודה בצוות, ומאז, הצורך ב"ביטחון פסיכולוגי" בעבודת צוותים ובניהולם נעשה מוחשי ונחוץ אף יותר.

שניים מהמשתתפים התחילו להתווכח על האופן שבו הם מבינים את המושג ועל הרלוונטיות שלו לצוות שלהם, שכולו ישב בחדר. הוויכוח התלהט. אחד המשתתפים שישב סמוך אלי לחש לי בחיוך:

"אל תתרגשי, ככה זה ביניהם כל הזמן".

כצפוי, לאחר מספר דקות הסתיים הוויכוח ובחדר השתררה דממה.

שאלתי את הקבוצה האם יש קשר בין הוויכוח, השקט שאחריו והמושג שאתו הכול התחיל: "ביטחון פסיכולוגי".

אחד המשתתפים מיהר ואמר: "טוב, לא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית".

לכאורה, מה הקשר? אך הרבה פעמים תגובות של משתתפים לא תמיד ברורות לנו ולא תמיד ברור לנו הקשר שלהן למה ששאלנו או למה ששאלו אחרים.

זוהי כמובן רק דוגמא. שמעתי משפט זה, משך השנים בהקשרים שונים- בפיתוחי מנהלים, בסדנאות להתמודדות עם לחץ, בסדנאות לניהול קונפליקטים, בשיח עמיתים ועוד.

עם הזמן נהייתי סקרנית מאוד, בעיקר בנוגע לעיתוי-

מתי במהלך פעילות קבוצתית מופיע המשפט הזה?

אך גם לגבי כוונת האומרים:

מה בדיוק הם רוצים "להוריד" מסדר היום של השיח, כשהם אומרים "לא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית"?

תיכף נחזור לשאלות אלו ולמה שהתגלה לי.

כי ביחד עם סקרנות זו, התגבשו אצלי כמה תפיסות לגבי למידה משמעותית בקבוצה והייחודיות שלה מול דרכי למידה אחרות. תפיסות המתבססות על איך מתפתחות קבוצות ומה מקומו של הנושא לשמו התכנסה הקבוצה להתפתחות זו.

בוודאי כבר הבנתם, מהמשפט הראשון- כי לתפיסתי דינמיקה קבוצתית

(האינטראקציות בין המשתתפים, האופן שבו מתנהל השיח בקבוצה, היחסים המתגבשים בקבוצה, המראה שמהווים המשתתפים זה לזה, והשפעת כל אלו על התכנים ועל הפניות של המשתתפים ללמוד זה מזה)

היא אחד המרכיבים המרכזיים המייחדים למידה בקבוצה מול דרכי למידה אחרות באותו נושא.

כך למשל, למידה על מנהיגות מקריאת מאמר, או מהרצאה מאלפת- שונה לגמרי מהתנסות בהובלה מנהיגותית בקבוצה או מהתמודדות עם תפיסת מקום בקבוצה או ממציאת דרך להשמיע את קולך בקבוצה.

אלו האחרונים- הם ממאפייני הדינמיקה הקבוצתית. הם נולדים ומתפתחים מהרכב הקבוצה ומהנושא שלשמו התכנסה, וכשמתמקדים בהם ומאפשרים לכל משתתף ולקבוצה כולה ללמוד מהם- זה מה שהופך עבודה קבוצתית לתהליך למידה כה חווייתי וייחודי. התכנים והמושגים יכולים להיות זהים לאלו המופיעים בספר או נשמעים בהרצאה- אך החוויה והדינמיקה הקבוצתית יוצרים מרחב למידה נוסף, מרחב מיוחד.

תהליך זה מתאפשר אם המשתתפים יודעים, קודם כול, כי זה חלק מ"חומר הלמידה" של הסדנא, והם מוכנים להתבוננות כנה ואמיצה בתהליכים שהם שותפים ליצירתם ואף מוכנים לחבר בין תהליכים אלו למושגים ולתכנים הקשורים לנושא הסדנא.

"לא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית"- כך למדתי, מופיע כשיש הזמנה להתבונן על התהליכים בקבוצה, ויש מי שנראה להם כי עכשיו "יתפסו אותם" בהתנהגויות ספונטניות ויתנו להן פרשנויות פסיכולוגיות שממש לא התכוננו אליהן.

"לא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית" - הבנתי, מופיע כשנולדת פתיחות או אמירה אישית של כמה משתתפים ואחרים קצת נבהלים ממנה. אם יצליחו להוריד מעל סדר היום את הדינמיקה הקבוצתית- אולי "תיחסך" מהם החשיפה שקצת הבהילה אותם.

אפשר מאוד להבין את כל אלו ואף חשוב כי יהיה מקום להעלאת משפטים מסוג זה.

בפעמים הראשונות ששמעתי משפט זה, נבהלתי גם אני.

גם לי לא היה ברור אז, כיצד אני רואה ומבינה את הייחודיות שבלמידה בקבוצה.

חשבתי, כמו חלק מהמשתתפים, כי סטינו מהנושא וגלשנו לאזורים טיפוליים שאינם תחום עיסוקי ואינם מטרת העבודה בקבוצה.

אלא שכיום החיבור בין נושא הסדנא לדינמיקה שהוא מיצר, בין מטרות הסדנא לבין הדרכים ללמוד אותה גם בעזרת הדינמיקה הקבוצתית ברור לי. מאוד.

ברור לי מאוד גם החיבור בין מה שחווים ולומדים בסדנא לבין היישום, בחוץ, בחיי היום יום- דווקא בגלל תשומת הלב לדינמיקה בקבוצה.

מה שמסייע לי, כאשר משתתף אומר: "לא באנו הנה לדינמיקה קבוצתית" לומר בחיוך: "זהו, שדווקא כן. גם כן."

ועל תפקידנו כמנחים בהכוונת הדינמיקה הקבוצתית וחיבורה לתכני הסדנא- כמקור נפלא ללמידה- בפוסט הבא.